שרטוט ברור של גבולות

אחד הכלים היפים והעדינים שהטכניקה מעמידה לרשות המורה הוא הבהרה ושרטוט, בכוח המחשבה והתחושה, של גבולותיו, ובצורה בלתי ישירה, בהשראת הכיוונים, של גבולות התלמיד.

ככל שמתקדמים בעבודה בשיעורים ובשעה שהמורה הולך ובונה, כבדרך אגב, את מרחב הדברים "נעדר התחומים, אשר בך ומחוצה לך" שבו מתממשת מלוא האיכות של הטכניקה, ושמתוכו נובעת אט אט האפשרות לתמורות העמוקות, המורה נדרש להקפיד יותר ויותר על שרטוט ברור של הגבולות האלה.

וכשהמורה מקפיד לשרטט את הגבולות האלה, התלמיד לומד אט אט את אופן השימוש בכלי המחשבתי-תחושתי הזה בעצמו.

קשה להפריז בהשלכות של השימוש בכלי הזה על המערכת במלואה.

ככל שהגבולות שלנו ברורים לנו יותר, וכנגזרת מזה גם לסביבה שלנו, גדל הפוטנציאל שלנו לחיות בשלום ובבטחון לאורך זמן עם עצמנו ועם מי שמסביבנו.

ובבת-אחת נמצאת תלוש משום מקום מסוים,

שצורתו קבועה בנפש ועומדת,

ומחובר לדבר-מה אחר, נעדר תחומים,

אשר בך ומחוצה לך.

דוד פוגל, "נוכח הים"